אלהאם כמלאת, בת 46, אם לארבעה מבאר שבע • מנחת קבוצות ומדריכת סיורים בעיר רהט • "אנשים ביטלו סיורים כשרהט הפכה לעיר אדומה". הכתבה המלאה בגלובס זמינה כאן
בכרטיס הביקור של אלהאם כמלאת מצוין שהיא מדריכת סיורים ומנחת קבוצות, אולם נדמה שהטייטל צר מלהכיל את פעילותה. היא פעילה בתחום התיירות האתנוגרפית, יזמת ופעילה בקידום מעמד האישה הבדואית והקהילה האפרו-בדואית דרך סיורים העוסקים בקולינריה, בתרבות ובפוליטיקה של המגזר הבדואי.
"ב-2006 התחלתי לעסוק בתיירות. התנדבתי בעמותת 'צעד קדימה' לרכז פרויקטים של יזמות עסקית ותעסוקת נשים. אני דוברת עברית ואנגלית ומצאתי את עצמי מספרת את סיפורי הנשים וחשבתי שזה כיוון.
"ליוויתי נשים מרהט ומישובים בדרום שרצו לעסוק באמנות ובתרבות, הזמנתי אנשים לבקר ברהט תמורת תשלום, עשיתי קורס מדריכי סיורים. באותה שנה זכיתי בנסיעה להודו עם קבוצת נשים במסגרת תוכנית של פרוקטר אנד גמבל להכרות עם נשים פורצות דרך. אמרתי, אבל יש לנו את זה ברהט. קיבלתי את ברכת המשפחה והפכתי את הסיורים לעסק.
"התחברתי לעוד נשים שנכללו במסלולים. הלקוחות שלי היו נשים שבאו דרך ארגונים ומתנ"סים, סטודנטים, גמלאים וגם תיירות נכנסת שרצו להכיר את התרבות הבדואית. בתחילה זו הייתה עבודה נוספת וכשזה התגלגל טוב, ב-2016 עזבתי את עבודתי כשכירה כדי להתמקד בתיירות.
"בזמן שהתיירות בארץ הייתה בצמיחה, התיירות הבדואית לא קיבלה מספיק יחסי ציבור. התחברתי לגופים שונים בהם מועצת בני שמעון, הצעתי מוצר משלים לתיירות שמגיעה לקיבוצים. התשתית לקבל תיירים ברהט הייתה מוכנה רק ב-2017, אחרי שגויס כסף מהרשות לפיתוח הנגב.
"הבנתי שרק אישה יכולה לספר על דברים כמו פוליגמיה ואיך זה להיות בדואי במדינת ישראל, איך חיים בתוך המתח שבין התרבות המסורתית והמודרניות ואיך החברה מקבלת אותי כבדואית ועוד שחורת עור.
